<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' צו</h1>
<h2>דף כה:</h2>
גזלן (מא') [מן] חכמים כשר לעדות אשה. גזלן של תורה פסול לעדות אשה. מי שחלל את השבת בפרהסיא שלא באונס פסול לעדות. מ"ט שבת וע"ג שוים הם. ושנינו בברייתא [חולין ה' ע"א] חוץ מן החשוד ליין נסך ולחלל שבתות בפרהסיא שאינו ישראל ופסול לעדות.
<h2>דף סה:</h2>
א"ר שמעון בן יוסי גדול השלום שכל הברכות כלולות בו. ד' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (תהלים כ"ט) (תחיה את בה לכוס) [חזקיה אמר תרתי] גדול השלום שבכל המצות כתיב כי תראה (שמות כ"ג) כי תפגע (שם) כי יקרא (דברים כ"ב) אם באתה מצוה לידך אתה דחוק לעשותה ואם לאו אינך דחוק לעשותה אבל השלום מה כתיב בו בקש שלום ורדפהו (תהלים ל"ד) בקשהו ורדפהו במקום אחר. ועוד אמר גדול השלום שבכל המסעות שהיו ישראל נוסעים היו נוסעים במחלקת וחונים במחלקת שכך כתיב בהן ויסעו ויחנו כל אחד ואחד כנגדו אבל כשבאו לקראת [הר סיני] נעשו כלם לב אחד. ויחנו אין כתיב כאן אלא ויחן שם ישראל (שמות י"ט) כולם לב אחד אמר הקב"ה הרי באתה השעה שאני נותן תורתי לישראל. בר קפרא אמר בה שלש. גדול השלום שבדה הכתוב בו בתורה כדי להטיל שלום בין אברהם לשרה שכן כתיב אחרי בלותי היתה לי עדנה (בראשית י"ט) וכשאמר הקב"ה לאברהם לא אמר לו כך אלא ואני זקנתי (שם) ועוד אמר גדול השלום שבדה בו הכתוב בנביאים כדי להטיל שלום בין מנוח לאשתו שכך אמר לה המלאך הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן ולמנוח לא אמר כן [אלא] מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר (שופטים י"ג) מכל מקום (שמטמאים) [סממנים] היא צריכה. ועוד אמר גדול השלום מה אם העליונים שאין ביניהם שנאה ולא קנאה ולא תחרות ולא מצות צריכין שלום שנאמר עושה שלום במרומיו (איוב כ"ה) תחתונים שיש בהם מדות הללו על אחת כמה וכמה. אמר ר"ש ב"ג גדול השלום שבדה בו הכתוב בתורה כדי להטיל שלום בין יוסף לאחיו שכך כתיב כה תאמרו ליוסף (בראשית נ') ולא מצינו שצוה יעקב אר"י הגלילי גדול השלום שאפילו בשעת מלחמה אין פותחין אלא בשלום שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום (דברים כ').
